אבי בוץ

מדדה ויודע
אל צערו פוסע
מדדה ויודע
עתידו מקרטע

נע בזמנו הוא
מנסה לא ליפול
חושב עברו הוא
במסעו מהטיפול

מדדה ויודע
כי ימיו ספורים
מדדה ויודע
כי אוזלים החיים

מתעטף בכאביו
הזולגים מעיניו
חרישי הוא בכיו
בדרכו, אל סוף מסעו

מדדה ויודע
כי עכשיו זמנך
מדדה ויודה
כי היה הוא, אתה

- אבי בוץ 06/04/2012 01:46 -

פוסט זה פורסם בתאריך 6 באפריל, 2012 בשעה 0:47 בנושאים שירה שאני כותב. ניתן לעקוב אחרי התגובות בעזרת RSS תגובות. ניתן להגיב, או לשלוח טרקבק מאתרך.